מזונות מתייחסים לחובתו של בן זוג לדאוג לילדים מבחינה כלכלית במקרה של פרידה. ברוב המקרים יהיה זה מצב בו הגבר משלם מזונות לאישה אשר קיבלה את המשמורת על הילדים, במקרים מסוימים המזונות כוללים גם השתתפות בכלכלת האישה (מזונות אישה). נושא המזונות הוא אחד משלושת אבני המחלוקת בכל תהליך של פרידה וגירושין, ביחד עם חלוקת הרכוש ונושא המשמורת על הילדים. בהערת שוליים אציין דבר לא פחות חשוב – מזונות הוא מושג הרלוונטי בכל מקרה של הורות גם אם לא היו נישואים.
חוק קטינים בישראל
כאשר בני זוג נפרדים ובית המשפט קבע על כי על הבעל לשלם מזונות, חובו זו חלה עליו כל עוד הילדים הם קטינים. על פי החוק הישראלי קטין הוא עד גיל 18 אך כאן נכנסת לתוקף פסיקה מעניינת של בית המשפט העליון. על פי פסיקת תקדימית של בית המשפט העליון, אשר הכתיבה נורמה חדשה, חובת המזונות חלה עד אשר הילדים יסיימו את שירותם הצבאי או שירותם הלאומי. פסיקה זו לוקחת בחשבון את העובדה שבגיל 18 הילדים עדיין אינם יכולים לעבוד לפרנסתם בשל חובת השירות הצבאי.
במקרים מסוימים הגבר נדרש לשלם מזונות לאם, הדבר נובע מההלכה היהודית. על פי ההלכה על הגבר לדאוג למזונות האישה. במידה ובני זוג נשואים נפרדו, אך הם עדיין נשואים באופן רשמי, עדיין חלה על הגבר החובה לפרנס את האישה ולשמור על רמת החיים שלה היא רגילה.
עקרונות הפסיקה בדיני מזונות
נושא המזונות הוא נושא המוגדר בחוקי המדינה ואמנות בינלאומיות. זהו נושא מורכב ואף רגיש מאוד. העיקרון העומד מאחורי חוק המזונות הוא החובה של שני ההורים לכלכל את ילדיהם, גם במקרה של פרידה. היקף המזונות הוא בסופו של דבר נגזרת של השכר. החוק מגדיר את את עקרונות איזון המשאבים הקובעים את גובה המזונות; אך שימו לב, במקרים של הסכם ממון בין בני הזוג יתכן שישנה חלוקה שונה שעלייה הסכימו בני הזוג עוד זמן רב לפני הפרידה. הסכם ממון אשר נעשו כחוק הם בעלי תוקף משפטי לנושא חלוקת המזונות.
