חטיפת ילדים

מה קורה כשאחד ההורים לוקח את הילדים למדינה אחרת מבלי לעדכן ו/או לקבל אישור על כך מההורה השני? מתי מדובר בחטיפת ילדים וכיצד יש לפעול? האם בית משפט במדינה אחת יכול להורות על השבת ילדים מארץ אחרת? אלו שיקולים יביאו להשארת ילדים "חטופים" במדינה הזרה חרף טענות ההורה שנותר בגפו?

חטיפת ילדים מישראל או לישראל היא לא אירוע נדיר, אלא תופעה שעם הקדמה והגלובליזציה אף תופסת תאוצה. בין אם אתם בצד של ההורה שילדיו "נחטפו" ובין אם נטען כנגדכם ש"חטפתם" את הילדים, חשוב להכיר את המסגרת המשפטית בנושא.

אמנת האג

אמנת האג היא אמנה בינלאומית שנחתמה בשנת 1980 ומטרתה לייצר שיתופי פעולה בינלאומיים להתמודדות עם חטיפות ילדים בין מדינות. על פי האמנה, יש לקבוע את משמורת הילד במקום המגורים הקבוע שלו ואין להעביר ילדים בין מדינות ללא הסכמה מצד שני ההורים.

במקרים בהם ילדים נחטפו ממדינה אחת לאחרת, ושתי המדינות אמצו את האמנה, הילדים יושבו לקביעת המשמורת במקום מגוריהם הקבוע. בשנת 1991 האמנה אומצה על ידי ישראל במסגרת חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991. יודגש כי אמנת האג עוסקת בענייניהם של קטינים עד גיל 16.

בין התכליות הידועות של אמנת האג ניתן לציין:

1. יצירת מערך של שיתוף פעולה בינלאומי בין מדינות בכל הנוגע לחטיפת ילדים.
2. כיבוד עיקרון שלטון החוק לא רק ברמה המדינתית אלא גם ברמה הגלובלית.
3. הרתעת הורים מפני נקיטת דין עצמי בנושאי זכויות משמורת.
4. שמירה על טובת קטינים במניעת הוצאתם מסביבתם הטבעית.

על מנת להביא תכליות אלו לכדי מימוש, אמנת האג מעניקה סעד של "עזרה ראשונה" לחטיפת ילדים המחייב את שתי המדינות להורות על החזרת הילדים למדינה ממנה הם נחטפו, במהירות וללא עיכובים מיותרים.

חריגים להחזרת הילד/ים

אמנת האג קובעת שורה של חריגים לכלל של החזרת ילדים חטופים. למשל, נקבע כי אין להחזיר ילד למקום מגוריו הרגיל אם ההשבה עלולה לפגוע בו ו/או היא עומדת בניגוד לטובתו. הסעיפים הרלבנטיים לחריגים באמנה הם:

• סעיף 12, שיהוי – במידה שממועד החטיפה ועד למועד הגשת הבקשה חלף פרק זמן של יותר משנה, הילדים לא יוחזרו אם יוכח שכבר השתלבו בסביבת המגורים החדשה.
• סעיף 13א, השלמה או הסכמה – ההורה השני לא הפעיל את זכויות המשמורת בפועל במועד ההרחקה או השלים/הסכים עם המעשה לאחר שנעשה. בעוד שהסכמה לחטיפה יש להוכיח ככזו שניתנה בטרם המעבר לחו"ל, חריג ההשלמה דורש הוכחה לפי התנהגות בדיעבד.
• סעיף 13ב, חשש חמור – קיים חשש חמור לכך שהשבת הילד למקום מגוריו הטבעי עלולה לפגוע בו.
• סעיף 13ב, התנגדות הילד – הילד מתנגד להשבתו למקום מגוריו הטבעי והרשות השיפוטית שבוחנת את המקרה סבורה שהוא הגיע לרמת בגרות ולגיל המחייבים התחשבות ברצונותיו והשקפותיו.
• סעיף 20, עקרונות יסוד וחירות – החזרת הקטין החטוף לא מתיישבת עם עקרונות יסוד בנוגע לחירויות יסוד במדינה המתבקשת ו/או הפרת זכויות אדם.

נטל ההוכחה לקיומם של החריגים הנ"ל הוגדר בפסיקה ככזה שלא יורם בנקל. כמו כן, גם אם נטל ההוכחה הורם, לבית המשפט יש שיקול דעת האם להשאיר את הקטין במדינה שאליה נלקח או להשיבו למדינת מגוריו. קביעה זו מבוססת כמובן על עיקרון טובת הילד ובהתאם לנסיבות הספציפיות.

כיצד יש לפעול במקרה של חטיפת קטין?

ההמלצה הברורה לגבי חטיפת ילדים היא לפעול במהירות וללא שיהוי. אפקט הזמן הוא קריטי שכן ככל שההורה מתעכב בפעולתו, כך הדבר עלול לפעול כנגדו. רצוי לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ מצד עורך דין המתמחה בדיני משפחה בכדי לאתר את המדינה שהילד הוברח אליה ולבדוק האם היא אכן חתומה על האמנה.

במידה שהתשובה לכך חיובית, יש להגיש "בקשה להחזרת חטוף" באמצעות הרשות המרכזית שפועלת באותה המדינה מכוח אמנת האג. ההחלטה בבקשה מתקיימת במדינה המדוברת ועוסקת בשתי סוגיות מרכזיות:

1. מהו מקום מגוריהם הקבוע של הילדים?
2. האם הוצאת הילדים נעשתה תוך הפרת זכויות משמורת וללא הסכמת ההורה השני?

ככל שיוכח שמקום מגורי הילדים איננו המדינה שאליה הם נחטפו, וככל שיוחלט שהוצאתם נעשתה תוך הפרת זכויות משמורת וללא הסכמת ההורה השני, הילדים ככל הנראה יושבו למדינת המקור. זאת כל אימת שלא התקיימו חריגים רלבנטיים.

חשוב להדגיש כי אם אחד ההורים חושד בבן זוגו שיפעל לחטיפת הילדים לחו"ל, ניתן להקדים "תרופה למכה" בין השאר על ידי הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ. כשישנם "גורמי סיכון" שניתן לאבחנם מראש (כמו אזרחות זרה, משפחה מבוססת בחו"ל, דיבור בנושא שהועלה בזמן "ריבים זוגיים" וכדומה), נקיטת צעדי מנע עשויה להיות יעילה ואפקטיבית.

מקרה שטופל על ידי משרדנו – השבת קטינים מרוסיה לישראל

משרדנו טיפל לאחרונה במקרה לא פשוט של חטיפת ילדים מישראל לרוסיה. הפרשה המורכבת החלה ביום בהיר כאשר האב, תושב מרכז הארץ, קיבל הודעה דרמטית מאשתו שהיא נפרדת ממנו, שעזבה עם הילדים לרוסיה ושאין בכוונתה לחזור. מסתבר שהאם תכננה את המהלך היטב, כולל משיכת כספים מהבנק, אריזת מזוודות והתפטרות מהעבודה. בהמשך התברר גם שהאישה הצטרפה לבן זוגה בחו"ל והיא אף בהריון ממנו.

משרדנו סייע לאב בכל ההליכים המשפטיים כולל בהגשת תביעה בעניין לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ולרשויות הרלבנטיות. בית המשפט קיבל את טענותינו בדבר החטיפה והועברה פנייה רשמית לרשויות ברוסיה להשבת הילדים. הבקשה התקבלה גם על ידי הרשויות בחו"ל ומדובר במקרה נדיר שבו חטיפת ילדים מישראל לרוסיה מסתיימת בהשבתם של הקטינים ארצה.

לקבלת מידע ופרטים נוספים בנושא חטיפת ילדים, ספציפית למקרה האישי שלכם, השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ מקיפה, ללא התחייבות.