מאמרים

ניכור הורי והשלכותיו

כשהורים לילדים מחליטים "לפרק את החבילה" ולהתגרש, מדובר מטבע הדברים בעניין מורכב. לא רק בשל פרידת ההורים, אלא גם נוכח ההשלכות הצפויות על הילדים. לעיתים המשקעים בין ההורים מביאים לכך שאחד מהם מסית את הילדים כנגד ההורה השני. ברוב המקרים, אך לא בכולם, מדובר בהורה העיקרי שמתסיס וגורם הלכה למעשה להתפתחותו של "ניכור הורי" (ילד שמתנכר להורהו). כלל שלניכור ההורי שנוצר אין הצדקה, ייתכן שלא תיוותר ברירה אלא לערב בסוגיה את בית המשפט.

ניכור הורי ותסמונת הניכור ההורי

ניכור הורי עשוי להתרחש בסכסוכי משמורת חריפים ומוגדר כמצב בו נוצר ניכור מצד הילד כלפי אחד ההורים. ככל והניכור אינו מוצדק (כגון בעקבות הזנחה או התעללות), הוא מוגדר כ"תסמונת ניכור הורי". מדובר בתוצאה של הסתת הילד שהביאה להדחקה של כלל הרגשות החיוביים שלו כלפי ההורה המנוכר. לא אחת הילד עצמו תורם ומעצים את הניכור על ידי העלאת שלל האשמות, טענות והשמצות כלפי ההורה, ללא אחיזה במציאות וללא ביסוס.

רבות נכתב בפסיקה על כך שכשהורה פוגע בקשר של הילד עם ההורה השני, הוא למעשה פוגע לא רק בבן זוגו לשעבר אלא גם (ובעיקר) בתיפקודו של הקטין. "במקרים בהם ניתנת משמורתם של קטינים לאם, מקבלת האם לידיה לא רק הזכות לגדל את ילדיה במחיצתה, אלא גם החובה והאחריות לדאוג לקיום תקין של יחסי הילדים עם אביהם" (כב' השופט בן ציון גרינברגר, תמ"ש (י-ם) 11645/97).

בפסק דין שהתקבל לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה ערעור על העברת משמורת ילדים מהאם לאב (אירוע נדיר יחסית לכשעצמו) עקב הסתה שהביאה לכדי ניכור הורי.

זמני השהות לא התקיימו כסדרם והאם אף העתיקה את מגוריה לישוב מרוחק בצפון המדינה, כ-150 ק"מ מאזור מגוריי האב. התנהגות האם נתנה אותותיה אצל הילדים עד שאלו נעשו "סרבני קשר" כלפי אביהם. בבית המשפט התקבלו רוב טענות האב ונקבע כי הניכור ההורי שנוצר הוא אשמת האם ויש לשנות את זמני השהות בהקדם האפשרי.

במילים אחרות: גם הורים פרודים מחויבים לדאוג לכך שיתקיים קשר עקבי ושורשי בין הילדים לבין בן זוגם לשעבר. אופרטיבית, כאשר מוכח ניכור הורי שגורם (או עלול לגרום) לסרבנות קשר, בתי המשפט יכולים לפעול במספר דרכים. למשל – לקבוע סנקציות שונות כנגד ההורה המנכר (אפילו מאסר), להורות על אכיפת זמני השהות, להפנות את הילדים וההורים לייעוץ ואפילו (כפי שראינו קודם) להורות על שינוי קיצוני בזמני השהות.

תסמונת ניכור הורי חמורה

כשההסתה וההתססה נעשות באופן מכוון ומתוך מטרה ברורה לנתק קשר מכל סוג בין ההורה השני לילדים, מדובר בתסמונת ניכור הורי חמורה. ההורה המסית אינו בוחל באף אמצעי לרבות ביקורת מופגנת, האשמות שווא, אלימות, תלונות במשטרה ועוד.

במידה וההסתה נעשית על ידי ההורה העיקרי, יש לפעולותיו עוצמה חזקה פי כמה משום שהילדים סופגים את האווירה ה"מרעילה" באופן יומיומי, והיא מופנמת ללא סינון וביקורת. קל וחומר כשמדובר בילדים רכים בשנים.

לא מעט פעמים הילדים מבינים את הסיטואציה כניסיון של ההורה לגונן עליהם ומפתחים חרדה ופחד מפני ההורה השני. הגורמים הללו בונים אצל הילדים ניכור הורי המתבטא בסרבנות קשר, ביקורת כפייתית, עוינות ועוד. ההורה השני נחווה בעיניהם כרוע מוחלט במלוא העוצמה של הדבר.

עמדת בית המשפט לגבי ניכור הורי

בבתי המשפט בישראל, ניכור הורי מטופל בהתאם לחומרתו ועל פי מדרגות. בניכור ברמה קלה ניתן לטפל באמצעות קביעת כללים ברורים וחד משמעיים לזמני השהות והקפדה מרובה על קיומם. ברמה גבוהה יותר, ניתן להותיר את הילדים באותה הסביבה אך לחייב אותם ואת ההורים לקבל טיפול על ידי גורם מוסמך חיצוני. במידה שהניכור חמור, בית המשפט מורשה להורות על ניתוק הילדים מההורה המנכר והעברתם להורה המנוכר או אף לידי גורם שלישי.

הגישה המקובלת לגבי התופעה היא שיש לאבחן כל מקרה על פי הנסיבות המאפיינות אותו ולנוכח חוות דעת מקצועיות. ראשית, יש להכריע האם אכן מתקיים ניכור הורי ולאחר מכן לבחון האם לאור הסימפטומים ניתן ללמוד על קיומה של תסמונת הניכור ההורי. הקביעה כי מדובר בתסמונת תתקבל ככל שלא אותרה כל הצדקה ליחס המנוכר של הילדים כלפי ההורה. במידה שאובחנה התסמונת, בשלב השני תיבדק דרגת החומרה שלה ויוחלט על אופי ודרכי הטיפול, על פי הנסיבות ותוך סיוע של גורמים מקצועיים.

לקבלת מידע ופרטים נוספים בנושא תסמונת ניכור הורי, ספציפית למקרה האישי שלכם, השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ מקיפה, ללא התחייבות.

 

מאמרים נוספים באותו עניין

ממקור ראשון:

לקוחות ממליצים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן